ספריית מידע

גילוי אש
כיבוי אש
כריזה
ניהול עשן

שאלות ותשובות

הנחיות שימושיות מהתקן

יש למקם גלאי עשן פוטואלקטרי במרחק של 1.5 מ' מפתח מיזוג אויר, אם הדבר לא מתאפשר יש לשמור על מרווח מינימלי של 11 ס"מ מהקיר.
מערכת יניקה היא חובה בלוחות חשמל של KV 1-6 ,חדרים נקיים וחדרי קירור (טמפ' מתחת ל- 8֯֯- מעלות, בתוך מבנה גדול יותר מ-40 מ"ר ומחוץ למבנה 500 מ"ר)
הרכזת תמוקם בכניסת המבנה כאשר גובה רום הרכזת יהיה לכל היותר 2 מטר. במידה וישנם כניסות נוספות או שמעוניינים למקם את הרכזת במיקום אחר, מסיבות שונות, יש למקם פנל משנה בכניסות השונות אל המבנה.
חשוב לציין שגלאי פוטואלקטרי אפקטיבי ומותר להתקנה בתקרה עד גובה של 10 מטר. מעל לגובה זה יש לבחור סוג גלאי אחר. המרחקים בין הגלאים הפוטואלקטריים משתנים בהתאם לרמת סיכון המתקן ולגובה התקרה.
בתקרה ישרה (כלומר שישנו שיפוע הקטן מ-7 מעלות) במסדרון יש להתקין את הגלאים עד 9 מטר אחד מהשני ועד 5.4 מטר בין הגלאי לקיר. ובתוך אזור שהוא לא מסדרון, המרחקים אפילו גדלים לעד 12 מטר בין גלאי למשנהו ומרחק של עד 6 מטר בין הגלאי לקיר.
המרחק הקובע הוא למעשה חישוב כאשר המרחקים שעכשיו ציינו אילו המרחקים שאותם אסור לעבור בכל מקרה, הנוסחא היא: √1.27*√Am =D
Am- שטח ניטור הגלאי עפ"י טבלה 1 בסעיף 8.3 בתקן 1220-3. יש לבחור את שטח הניטור המתאים עפ"י גובה ההתקנה ורמת הסיכון של המתקן.
D- מרחק מקסימלי בין גלאים סמוכים.
D/2- מרחק מקסימלי בין הגלאי לקיר.
אם אין במסדרון כניסות או יציאות לחדרים מותר להתייחס למרחקי הגלאים כאל אזור שהוא לא מסדרון.
כעת נדבר מעט על תקרות משופעות, במידה והתקרה משופעת (יותר מ-7 מעלות), הגלאי הגבוה ביותר שימוקם בתקרה יהיה במרחק של עד 1 מטר משיא הגובה ושאר הגלאים ימוקמו עפ"י אותו כלל של מרחקים כמו שציינו קודם, בתקרה הישרה.
במידה וישנה תקרה דו- שיפועית ולפחות אחד מהשיפועים הוא מעל ל-7 מעלות יש לפתוח את תקן 1220-3 ועפ"י הסכמה שבסעיף 8.5.2 יש לבחור את הסיטואציה שלנו ויקבע עבורנו מיקום הגלאים.
עבור מציאת הסיטואציה שלנו בתרשים יש לבצע מעט חישובים:
1B- אורך צלע הבסיס הקצרה.
2B- אורך צלע הבסיס הארוכה.
1h- גובה התקרה המשופעת עבור הבסיס הקצר.
2h- גובה התקרה המשופעת עבור הבסיס הארוך.
Am- שטח ניטור הגלאי כפי שראינו במקרה של תקרה ישרה.
Z- 0.75*√Am =Z
1N- h1/B1))*100 =1N
2N- h2/B2))*100 =2N

נתייחס כעת למצבים שבהם יש מחיצות/ קורות.
מחיצה- זאת הפרדה אשר בסיסה הוא ברצפה והיא עולה כלפי מעלה.
h- הפרש הגבהים בין גובה התקרה לשיא הגובה של המחיצה.
H- גובה החלל מהרצפה ועד התקרה.
יש להתחשב במחיצה ולהתייחס לכל אזור כנפרד לחלוטין רק כאשר h/H))*100 >15%

קורה- זאת הפרדה אשר בסיסה הוא בתקרה והיא יורדת כלפי מטה.
h- הפרש הגבהים בין גובה התקרה לגובה הנמוך ביותר של הקורה.
H- גובה החלל מהרצפה ועד התקרה.
D- מרחק בין קורות סמוכות.
יש להתחשב בקורה רק כאשר h/H))*100 <10%.
לאחר שבדקנו את תנאי זה יש לבדוק האם: D/H))*100 <40% במידה ותנאי זה מתקיים יש להתחשב בכל חלל כאזור נפרד שבו יותקן גלאי.
ואם התנאי הנ"ל לא מתקיים, צריך למקם את המרחקים בין הגלאים לאורך הקורות השונות במרחק שלא יעלה על אותו המרחק שבין גלאי לקיר כפי שראינו במקרה של תקרה ישרה.
באתר טלפייר ישנו סימולטור המחשב את כמות ומרחקי גלאי העשן הפוטואלקטריים אשר יש להתקין בחדר.

מהם ההבדלים בין רכזת אזורית ורכזת אנלוגית (כתובתית)?

ישנם שני סוגים של מערכות: מערכות אזוריות ומערכות כתובתיות.
מערכת אזורית מתריעה על תקלה ברמת האזור כך שלא ניתן לדעת איזה גלאי ספציפי זיהה את השריפה. הפתרון טוב למתקנים שבהם אין דרישות לוגיות מורכבות לתרחישים וליכולת זיהוי טובה של מקור השריפה ברמת האזור.
למערכות אזוריות יש דרישות מהתקן 1220-3 כמו:
1. אסור לחבר יותר מ- 25 גלאים לאזור אחד.
2. אסור להגדיר אזור עבור יותר מקומה אחת, כל האזור צריך להיות באותה קומה למעט חדרי מדרגות או פירים.
3. שטח הרצפה של האזור לא יהיה יותר מ-2000 מ"ר. כלומר אם יש לי שטח של 3000 מ"ר והכל בקומה אחת אני אהיה מחויב בלפחות 2 אזורים.
הרכזות האזוריות שלנו הם TSA200 או TSA240 אשר לכל אחת מהן ישנו מוצא כיבוי אחד וההבדל ביניהן הוא ל200 יש עד 2 אזורים ול-240 יש עד 4 אזורים.

ישנו עוד סוג רכזות אזוריות TSA1000 אשר מיועדות למתקנים גדולים יותר וניתן לבצע בהם מספרי כיבויים. הספק שלהם מספק 1.5 אמפר. דבר זה מאפשר לחבר 2 מכלי כיבוי סולונואיד מכיוון שכל אחד מהם צורך כחצי אמפר ובכך נותר עוד חצי אמפר למערכות השונות. כמו כן, במכלי כיבוי ע"י נקירת דיסק Impulse הצריכה מהרכזת היא 0 אמפר מכיוון שכל האנרגיה מגיעה מן הקבלים שע"ג הכרטיס ולכן ניתן לחבר כמות גדולה הרבה יותר של מכלי כיבוי.
רכזות ה-TSA1000 יכולה לכלול עד 16 אזורים.

לעומת הרכזות האזוריות ישנו סוג נוסף של מערכות, אלה המערכות הכתוביות, האנלוגיות.
המערכות הכתובתיות נותנות התראה ברמת הגלאי הבודד אשר לכל גלאי יש כתובת משלו.
המערכות הכתובתיות נותנות מענה למתקנים מורכבים ולמתקנים אשר עפ"י התקן שייכים לרמת סיכון 2- המחייבת מערכת כתובתית. לדוגמא: גני ילדים, רבי קומות, בתי אבות וכו'.
סדרת המערכות הישנה הייתה סדרת ה- 3000, והסדרה החדשה שהחליפה אותה היא סדרת ה- 7000.
בסדרת ה-7000 נוספו הרבה מאוד פיצ'רים עפ"י דרישות שעלו מן השטח. יתרון גדול שיש אצלנו בזכות מחלקת הפיתוח ומחלקת הייצור שיכולים כל הזמן לפתח את המערכות בהתאם לדרישות מהשטח.
מערכת ה7000-ADR היא מערכת חכמה הנותנת מענה לדרישות העדכניות של הבניין המודרני.
גילוי אש וכיבוי אוטומטי, ניהול עשן מובנה, כריזת חירום כתובתית, שליטה ובקרה ואינטגרציה עם מערכות המבנה. כל אלו דברים המובנים במערכת ובכך חוסכים המון סרבול של מערכות נוספות והמון כסף.

כמה כתובות מכילה כל רכזת בסדרת ה-7000?

סדרת ה-7000 מורכבת משלוש רכזות:
7GUARD- רכזת זו מיועדת למתקנים קטנים ומכילה עד 60 כתובות. ניתן לחבר שלושה פנלי משנה לכל רכזת
7000SAVER- רכזת זו מיועדת למתקנים בינוניים ומכילה עד 254 כתובות. ישנן שתי תצורות: או עם לולאה אחת של עד 127 כתובות או עם שתי לולאות המכילה עד 254 כתובות וניתן לחבר שלושה פנלי משנה לכל רכזת.
7000ADR- רכזת זו מיועדת למתקנים גדולים ומכילה עד 1016 כתובות. ישנן שמונה תצורות, מלולאה אחת ועד שמונה לולאות, כאשר כל לולאה מכילה עד 127 כתובות. ניתן לחבר את הרכזות ברשת מבצעית סגורה של עד 32 רכזות כך שניתן לקבל עד 32,512 התקנים. ניתן לחבר עד 16 פנלי משנה לכל רכזת.

מה הם סוגי הגלאים השונים ומה אופן פעולתם?

גלאים פוטואלקטריים:
פועלים ע"י עקרון נפיצת קרן האור אשר מופקת בפולסים מהמשדר ונקלטת במקלט בעת נוכחות חלקיקי עשן בתא הגלאי.

גלאי חום:
גלאי חום פועלים בשני אופנים : גילוי חום בערך קבוע Fix Temp.
גילוי שעור עליית טמפרטורה + טמפרטורה קבועה.Rate Of Rise
הדבר מתאים לחדרים בעלי תחלופת אויר גבוהה אשר עלול להיווצר מצב שישנה שריפה אך עד שנגיע לערך הקבוע של הטמפ' והגלאי יתריע ייקח הרבה מאוד זמן, קצב עליית הטמפ' במקרה זה יכול להתריע מוקדם יותר.

גלאים משולבים:
פוטואלקטריים ביחד עם חום. כאשר הוא מזהה רק עשן או רק חום הוא יהיה פחות רגיש וברגע שיזהה משניהם הוא יהיה מאוד רגיש.

גלאי גז:
ישנם מגוון סוגים של גלאי גז. גלאי הגז עובדים בטכנולוגיה של mA 4-20 ,המשמעות היא שגלאי הגז מרגיש את כמות הגז באופן רציף ובהתאם לזה משתנה התנגדות הלולאה, ההתנגדות יוצרת זרם שנע בטווחים mA 4-20 וזרם זה מייצג את כמות הגז שהגלאי הרגיש.
כל גלאי גז יותקן במיקום שבו חשוב לגלות את ערך הגז שבאוויר.
לדוגמא, גלאי גז פחמן חד חמצני יותקן בחניונים שבהם אין אוורור מאולץ (גז זה נפלט מהרכבים). הגז רעיל ומצטבר בגוף האדם ללא יכולת לנקות אותו, גם כאשר נגמרה החשיפה לגז.

גלאי להבה:
גלאי זה רגיש לספקטרום הפליטה של הלהבה. פליטה של IR ושל UV.
אלה גלאים המיועדים לזהות את השריפה עוד בתחילתה- מיועד להתקנה במקומות נפיצים כמו תחנת דלק, שדות נפט, טנקים וכו'

גלאי קרן:
גלאים אלה עובדים בעקרון הסתרת קרן לייזר .
ישנו משדר קרן וישנו מקלט הנמצא בקצה השני אשר ברגע שהקולט אינו מקבל את הקרן בעוצמה שהוא כויל אליה, סימן שהקרן נחסמה ע"י העשן. אם הקרן נחסמה לחלוטין או לא בעוצמה שהגלאי כויל אליה סימן שמדובר באובייקט אחר ולא בעשן.
על מנת לייעל עלויות, מה שטלפייר מוכרת, אלה גלאי קרן שהמשדר והמקלט הם יחידה אחת וע"י פריזמה הממוקמת בקצה השני של החדר הקרן חוזרת אל המקלט.
גלאי הקרן מוגבל עד 100 מ' ובעזרתו ניתן להחליף קו ישר של גלאים. הדבר חוסך עלויות וזמן התקנה. בנוסף, מעל גובה של 10 מטר אסור להתקין גלאי פוטואלקטרי רגיל ניתן להשתמש בגלאי קרן.
חשוב לוודא בהתקנת גלאי הקרן כי מדובר על מקום שבו לא צפויים להופיע כל מיני גורמים העלולים להסתיר את הקרן ולגרום לאזעקת שווא.
FIRERAY קיים בשני דגמים למרחקים של 50 מ' ועד 100 מ'.
FIREBEAM מגיע בטווחי מרחקים שונים של עד 100 מ'. הוא בעל מנוע סרבו מתכוונן- המשמעות היא שבמבנים יש תזוזות והגלאי קרן הזה יודע לתקן את הסטיות לבד ללא צורך באחזקה שתעשה כיול כל כמה זמן.

גלאי יניקה:
קופסא אטומה הנמצאת מחוץ לחדר ובתוכה ישנו גלאי פוטואלקטרי, אך בעל רגישות גבוהה יותר בערך פי 100 יותר מגלאי פוטואלקטרי רגיל. ניתן לכוונן את רמת הרגישות.
הקופסא מתחברת לצינור אשר מטייל בתקרת החדר ובצינור יש פתחי דגימה הדוגמים את האויר של החדר.
כל התוואי של הצנרת, הפתחים, הגדלים והמיקומים השונים מתבצעים ע"י מהנדס בחברה שהוכשר לבצע חישובים אלה בתוכנת המחשב.
גלאי היניקה מיועדים לחדרים נקיים ולחדרים עם תחלופת אויר גבוהה.

מצלמת IR/ OSID UV:
עובד על אותו עקרון כמו הגלאי קרן, ההבדל הוא שפה מדובר על UV ו-IR.
ישנו דלתא שנוצר בין IR ל-UV כאשר הוא עובר דרך עשן. דרך זו לגילוי היא מאוד יעילה ומונעת התרעות שווא.
ניתן לחבר עד 7 משדרים על כל קולט כך שמהתקן אחד למעשה מקבלים כיסוי שטח נפחי מאוד רחב.
מיועד להתקנה באותם מקומות כמו גלאי קרן אך כאשר באותם מקומות יש סיכוי טוב לגורמים מפריעים העלולים לגרום לאזעקות שווא וכמו כן במקומות גדולים אשר ניתן לכסות שטח נפחי רחב ע"י מספר מצלמות בודדות.

סיבים אופטיים למנהרות:
יתרונות הסיב האופטי הם היכולת לאתר את המיקום המדויק של אירוע השריפה גם בקווים ארוכים מאוד, אין הגבלה להתקנה במקומות סגורים, אין התראות שווא.
אופן הפעולה הוא ע"י קרן האור העוברת בסיב האופטי כך שבאזור מסוים בסיב שהטמפרטורה בו עלתה ההתנגדות תשתנה ובכך מהירות החזרת קרן האור תהיה שונה וע"י כך נדע את מיקום השריפה.
מקומות אידיאליים להתקנה הם מקומות ארוכים מאוד ואשר עניין אמינות המערכת הוא קריטית

כיצד לבחור מערכת כריזה ואת הספקה החשמלי?

בטלפייר ישנן 2 סוגי מערכות כריזה משולבות: אמריקאית מאושרת UL864 ואירופאית מאושרת 54-EN.
ראשית נחליט האם צריך מערכת כריזת חירום בלבד או מערכת כריזה המשלבת מוזיקת רקע.
התקן האמריקאי מאפשר אך ורק כריזת חירום בעוד התקן האירופאי מאפשר שילוב של מוזיקת רקע במערכת הכריזה.
נתחיל עם המערכת האמריקאית, מערכת הכריזה של הEVAX תוצרת ארה"ב בעלת תקן UL ומגיעה בהספקים של25W, 50W, 100W, 200W.
מתח קו הרמקולים של המערכת הוא 25v או 70v RMS מירבי בזמן דיבור. היתרון במתח של V25 שניתן להעביר את התוואי של הכריזה ביחד עם התוואי של מערכת גילוי האש מכיוון שהכל נמצא תחת מתח נמוך מאוד כך שחוסכים מובלים ותשתיות.
מערכת הכריזה של PROEL היא מתוצרת איטליה ובעלת תקן EN אירופאי.
הספק מערכת הכריזה הוא W300 ומתח קו הרמקולים הוא V100.
לצורך בחירת הספק מערכת הכריזה יש לסכום את הספק הרמקולים הכולל.

מהי מערכת כריזה משולבת?

מערכת הכריזה המשולבת מאפשרת לכרוז ע"י תכנות הנקבע מראש ברכזת או ע"י הפעלות ידניות של האזורים הרצויים.
בתקן 1220-3 ישנה דרישה למערכת כריזה משולבת ולמשמעותה עפ"י התקן:
1. קווי הרמקולים יהיו מבוקרים כנגד קצר ונתק.
2. במערכת יהיו מצברים נטענים שיבטיחו את פעולתה לחצי שעה לפחות ללא חשמל בשידור בהספק מלא.
3. תהיה בקרה על תקינות המצברים.
4. מערכת הכריזה תופעל אוטומטית ע"י מערכת גילוי האש ותהיה ניתנת גם להפעלה ידנית ממרכז מאויש.
5. התקנת כבילת מערכת הכריזה תעשה בהתאם לדרישות התקן.
6. אין חובה להתקין צופרים במקומות שיקבעו ע"י שירותי הכבאות או שיש בהם מערכת גילוי אש משולבת בכריזת פינוי אוטומטית.
7. עוצמת התראת השמע של המערכת תהיה בהתאם לדרישות התקן.
8. הכריזה תהיה בשפה העברית.

מה מרחקי ההתקנה בין הרמקולים השונים?

מרחקי ההתקנה בין הרמקולים נקבע עפ"י סוג הרמקול והספקו החשמלי, קונפיגורצית האזור, גובה התקנה, מרחק מהקירות, רעשים במתחם וכו'.
ככלל אצבע, בתקרה סטנדרטית של מסדרון בבנייני מגורים/ משרדים הספק הרמקול הוא 1W ומרחק ההתקנה בין רמקול אחד למשנהו הוא כ-7 מטרים.
בחניונים, מכיוון שיש הד וחלל גדול לכסות, מומלץ להשתמש בפרוז'קטור בהספק של 20W ובמרחק של כ-20 מטרים התקנה בין רמקול אחד למשנהו.

מהו החיווט הנדרש במערך הכריזה במבנה?

מהרכזת יוצא קו SLC לצורך תקשורת בין ההתקנים השונים.
ממערכת הכריזה יוצא קו דיבור שברגע שהוא נפתח יוצא לכרטיסים מתח המפעיל את הכריזה של האזורים הנבחרים. חשוב להתחשב במפלי המתח על הקו.
כרטיס 742 שהוא למעשה אזור כריזה שכושר הניתוק שלו הוא עד W50, אנו קובעים את כמות האזורים בהתאם לכרטיסי 742 שמיקמנו בשטח.

כיצד לחשב את משקל חומר הכיבוי?

ראשית עלינו לבחור האם אנו מעוניינים בכיבוי אירוסול או FM200.
ככלל אצבע עבור כל קוב של נפח החלל המיועד לכיבוי יש צורך במחולל של 100 גר' במידה ונבחר אירוסול, ובמידה ונבחר FM200 ישנן שתי אפשרויות:
מתחת נפח חלל של 9.4 ליטר יש לבחור במיכל SAFE ואז נכפיל את הנפח ב0.7 זה יהיה משקל הגז בק"ג.
מעל נפח חלל של 9.4 ליטר יש לבחור במיכל FIKE ואז נכפיל את הנפח ב-0.55 זה יהיה משקל הגז בק"ג.
באתר טלפייר ישנו סימולטור המחשב את כמות חומר הכיבוי בצורה מדויקת יותר ומתחשבת בגורמים נוספים.

מה ההבדל בין אירוסול ל fm200?

מחולל הארוסול מכיל בתוכו חומר כיבוי ידידותי לסביבה מסוג SBK או SFE אשר יוצר תרכובת מוצקה שאינה מכילה חומרים פירוטכניים. בזמן ההפעלה, החומר המוצק (אשר מבוסס על מלחי אשלגן) הופך לחומר כיבוי המתפשט במהירות וביעילות ובנוסף שומר על ריכוז החמצן בחלל בניגוד לגזי כיבוי אחרים.
שימוש במחולל האירוסול הוא חד פעמי ולא ניתן למלא בחומר חדש לאחר הפריקה כפי שעושים במיכלי 200FM. כמו כן, חשוב לאחר תהליך הפריקה לנקות את הלוח מכיוון שהאבקה הנותרה לאחר הכיבוי יוצרת קורוזיה במגעים ובמפסקים השונים בלוח החשמל.
200FM הוא השם המסחרי עבור גז הכיבוי מסוגHFC-227ea .
ישנם שני מנגנוני הפעלה אוטומטיים- נקירת דיסק וסולונואיד. ההבדל ביניהם הוא שבנקירת הדיסק נדרש לצורך ההפעלה פולס חשמלי בלבד המגיע מן הקבל שנמצא בכרטיס הכיבוי, כך שלא נצרכת אנרגיה מהרכזת עבור ההפעלה ולעומת זאת בהפעלה סולונואידית נדרשת הזנה חשמלית רציפה מהרכזת לצורך ההפעלה.

מהי מערכת ניהול עשן?

פנל ניהול העשן של טלפייר מיוצר אצלנו במפעל עפ"י דרישות הלקוח ובהתאם לדרישות תקן ה-UL864 במהדורה האחרונה, מהדורה 10.
בניגוד למוצר מדף כמו הגלאים, הרכזות וכו', פנל ניהול העשן מובנה ייחודית עבור כל פרויקט. המפה הסינופטית שונה, כמות ומיקומי הבוררים שונה ודרישות מכבאי האש שונה עבור כל פרויקט.
פנל ניהול העשן נמצא אצלנו על המדפים כאשר המבנה הבסיסי שלו הוא אחיד, ולבסוף לאחר שיש הנחיות מיועץ הבטיחות, עושים את ההתאמה לדרישות, כך שזמן האספקה הוא מהיר ביותר.
נמצא כי רוב מקרי המוות בשריפות נגרמות כתוצאה מהעשן ולא מכך שאנשים נשרפים.

מטרתו של פנל הכבאים היא לפשט את ההבנה והשליטה במתקן עבור כוחות הכבאות בזמן שריפה.
כל מה שרוצים לעשות בפנל ניהול העשן ניתן לעשות דרך הרכזת אשר בה מתוכנתים המצבים האוטומטיים עבור כל תרחיש.
כבאי השולט בפנל ניהול העשן בזמן שריפה למעשה נותן פקודה לרכזת והרכזת היא זו שמעבירה את ההוראה אל השטח.
פנל ניהול העשן בנוי בצורה סכמתית וברורה אשר לכל מפוח/ קבוצת מפוחים ישנם 3 נורות חיווי מצב ע"י הבוררים: אוטומטי- זהו מצב העבודה של המפוח בהתאם לתרחיש שתכנתו ברכזת.
OFF- שליטה ידנית בלבד ע"י הכבאי, פעולה זו מפסיקה את עבודת המפוח. אם לא הופסק המפוח לא תדלק הנורה.
ON- שליטה ידנית בלבד ע"י הכבאי, פעולה זו מפעילה את עבודת המפוח. אם לא נכנס המפוח לעבודה לא תדלק הנורה.
הפקודות הידניות בעלות עדיפות גבוהה יותר מהמצב האוטומטי וניתן לסובב את הבוררים ולשנות את מצב המפוחים רק ע"י מפתח שאותו יש לכבאי לצורך מניעת גישה לאנשים שאינם מורשים.
כאשר נשלחת פקודה מפנל ניהול העשן, היא מגיעה אל הרכזת, הרכזת שולחת פקודה אל לוח מיזוג האוויר והוא מפעיל/ מכבה את המפוח. נורית החיווי הנמצאת בפנל כבאים תדלק אך ורק אם התקבל משוב מהמפוח שאכן הוא נכנס/יצא מעבודה.
הרכזת מחלקת את הפקודות ויש לציין כי כל הכבילה הקשורה למערכת ניהול העשן צריכה להיות כבילה חסינת אש כבל כתום 90E.

מהו תקן UUKL?

ה-UUKL זוהי תת קטגוריה תחת התקן האמריקאי 864UL. בבדיקות אלה בודקים את כלל הציודים בתנאי קיצון, בודקים את איכות ואת אמינות הציודים ועוד דרישות מסוימות שהתקן מכתיב.
התקנים הבולטים בנושא פנל ניהול העשן הם:
NFPA 92– תקן עבור מערכות ניהול עשן.
864UL- תקן אמריקאי עבור יחידות בקרה ואביזרים למערכות גילוי אש.